אם נסתכל על העולם הוא לא יפה.
הגזע האנושי, אנשים הם לא נאורים.
איך אדם יטען שמעשיו הם לטובה כשהאנושות הרסה את הכדור הקטן
שנתנו לה וכבר מתחילה לתכנן איך להרוס את הכדורים בסביבה.
וגם אם ידו של היחיד נמנעת מהדברים האלו, גם אם ידו אוחזת שלט:
"רצח אכזר" הרי שבסוף היום הוא צועד ברחובות, נהנה ממים
זורמים, זורק זבל ויוצר הרים.
ואז טוען האדם ה"נאור" שזה סירוב מעיקרון ברור בגלל ש"מוות זה
לא יפה" "ודם זה כתם שלא יורד בכביסה". אל תדאג אדם "נאור"
ניתן לך מדים שמותר ללכלך. "אבל הנשק הוא מגעיל". לא, הוא סתם
כבד.
"צבא של רוצחים" עולם של רוצחים, מה חדש? אתה לא המצאת את זה,
אתה יודע. "אתם הרגתם ילדים". כשחותכים עצים עפים שבבים וזה לא
"אתם" זה אנחנו, גם אתה. "אני לא רוצה חלק בכל זה". היית צריך
לחשוב על זה לפני 18 שנה, אתה חלק מזה.
לא ראינו אותך עומד ומסרב כשהיית צריך לקבל חוק חינוך, לא
ראינו אותך מתמרד בסירוב כשהשומר בכניסה נהרג ואתה היית פצוע
הלם כי הלב הרך שלך לא יכול לראות פיצוץ כל כך חזק ועוד
בטיילת, חוץ מזה הרופא אמר להתרחק מרעשים חזקים - זה רע
לאוזניים.
גם כשאמרו לאמא של החייל שהיא אמא של חלל, הצעקה שלה, גם היא
היתה חזקה מדי ורעה לאוזניים אבל את הצעקה לא שמעת כי בדיוק
החזקת שלט של "תנו לחיות לחיות" - אבל חיות מתות, כמו ילדים,
אתה הורג חיות.
אז נהיית צמחוני? אז מה? זה לא משנה, אתה חלק מזה, חלק מהכל.
עכשיו מאוחר מדי להתעורר, תלבש מדים, תחזיק רובה, תירה בערבים
חפים מפשע, תחזור הביתה, תשב לאכול עם ההורים ה"נאורים" שלך,
שמרוב שנים של צמחונות כבר אין להם דם בלב.
ובסוף היום לא תרגיש כאב או חרטה, תרגיש גאווה, כי עכשיו
לראשונה בחיים, ורק עכשיו אתה מבין את זה, אתה חלק ממשהו, אתה
נותן בחזרה, אתה סוף סוף תורם למדינה.