אֵין שֶׁקֶט,
אֵין מָנוֹחַ מִן הַמּוּזוֹת הָרָעוֹת,
גַּם לֹא לְרֶגָע
שֶׁל דְּמָמָה,
וּמַלְאָכֵי הַפֶּגָע
מְשַׁלְּחִים בְּלִי הֲפוּגָה
חִצִּים שֶׁל רַעַל,
צַעַר וְאֵימָה,
וְקוֹל צְחוֹקָם
שֶׁל שֵׁדוֹנֵי הָרֶשָׁע
מִתְהַלֵּךְ מִקְּצֵה מִדְבָּר
וְעַד חוֹפֵי יָמִים,
וְשַׁוְעָתָם
שֶׁל כָּל חַסְרֵי הַיֶּשַׁע
לֹא נִשְׁמַעַת בְּכִסֵּא כְּבוֹדוֹ
שֶׁבַּמְרוֹמִים.
לַשַׁוְא תְּקוֹנְנוּ;
חָרְשׁוּ אָזְנָיו שֶׁל אֱלֹהֵי
הָרָחֲמִים,
כָּבְדוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת
אֶת יְצִירֵי כַּפּוֹ
נֶהֱרָגִים.
לַשַׁוְא תְּפַלְּלוּ;
הוּא לֹא נָתַן, הוּא לֹא יִתֵּן
תִּקְוָה לִילָדָיו
שֶׁלֹא חָטְאוּ,
אֲפִלּוּ לֹא בַּשַּׁבָּתוֹת
וּבַחַגִּים.
אפריל 2000
|