[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אושרית אפל
/
אגדת עיר

בדירה קטנה בבניין של שש קומות ומרפסות אפורות עם חבלי
כביסה ארוכים שפנו לכביש סואן, גר האיש שחלם חלומות על הצלחה
מתוקה. האיש ידע שכדי להצליח הוא צריך להיות "רציני" ולכן כל
בוקר מיד כשרק התעורר היה ניגש למראה שהייתה תלויה
במקלחת , ועושה פרצוף רציני לעצמו. מעלה ומוריד את עיניו
ומכווץ את הגבות עד שהיה מתחיל לכאוב לו במרכז המצח
ואז היה מפסיק.

האיש שחלם חלומות על הצלחה מתוקה ידע לעשות הרבה דברים,
הוא ידע לזכור את החלומות שחלם לילה קודם, ואף ידע לספר אותם
ממש בדיוק , לכל מי שרצה להקשיב.
הוא גם הצליח לשמר תכונה ילדותית אחת או שתיים שזכר מפעם,
והיה משתמש בה לעיתים קרובות או רחוקות , הכול לפי הצורך.

את רעש המכוניות שעברו ממש מול ביתו לא שמע, וערב ערב
היה מביט אל השמיים , מציץ באור הכוכבים החלש שמעל לראשו
ומייחל להפסקת חשמל כללית שתאפשר לראות טוב יותר אותם.

לאיש שחלם חלומות על הצלחה מתוקה היו, כמו למרבית האנשים
בבניין שבו גר, ימים טובים וימים רעים. הימים הרעים היו
מתחילים בדיוק כמו הטובים אבל מסתיימים אחרת. הם היו
מתחילים עם ריח של לחם חם במעלה המדרגות של "אמא של..."
שהכינה מידי בוקר סנדוויצ'ם לבית הספר. כמה דקות אחרי ניתן
היה לשמוע את ריצת "הילדים של.." בחדר המדרגות  ואת
הקיטורים שלהם על מבחנים ושיעורי בית. אחר כך היה נעשה
שקט בבת אחת ורק מהקומה האחרונה היו בוקעים שירים רכים
של תחנת רדיו לא מוכרת ודיווחי המצב בכבישים כל חצי שעה.
בקומה הזו ידע האיש גרה אישה נטולת חלומות שלבשה רק שחור
כל הזמן. הימים הטובים היו מסתיימים במחשבות בהירות
על האופן בו תגיע אליו ההצלחה המתוקה כמו חסידה לבנת כנפיים,
ואילו הימים הרעים הסתיימו תמיד בחששות כבדים שמכל
החלומות על הצלחה מתוקה ישאר רק שביל של קצף מלוח,
בדיוק כמו הקצף של גלי הים ודי.

בוקר אחד קם האיש שחלם חלומות על הצלחה מתוקה, נכנס
למקלחת והרגיש שמשהו עומד לקרות, הוא חשב לעצמו
"מה כבר יכול לקרות", ושוב חש בתנועה קלה מכיוון בטנו
שבדרך כלל אף פעם לא טועה.. , הוא מיהר לצאת מהמקלחת
שומע את הרעש במדרגות ומיד אחריו את השקט.


ואז גם שמע את הטלפון מצלצל קורא לו לענות , והוא ענה.
מעבר לקו שמע קול שאף פעם לא שמע שאמר לו : "לך לך"
הוא צחק וחשב שזו מן בדיחה פרועה מזמן עבר, אבל כשהקול
אפילו לא חייך , הוא שאל : "לאן ובשביל מה?" .
"החוצה, למצוא" ענה הקול. "למצוא מה?" שאל האיש בשקט,
והקול אמר "למצוא את ההצלחה המתוקה, היא מחכה לך
שתבוא אתה אליה, כי לה יש לוח זמנים די עסוק ומזמן שהיא
לא עושה ביקורי בית ! " ואז בגערה הוסיף הקול: "למה אתה
עדיין עומד? יאללה- זוז".

הוא לקח איתו תיק ובו בקבוק מים מנרלים קטן למקרה שיהיה
צמא, וגם סכין חדה לקח למקרה שיהיה רעב וימצא תפוח
או תפוז על איזה עץ. האיש שחלם חלומות על הצלחה מתוקה
ירד לאט במדרגות מתפלא שאין מעלית בבניין שבו הוא גר.
כשעמד מול הכביש הסואן שמע פתאום את רעש המכוניות החזק
שהפריע לו להקשיב למחשבות שהתרוצצו בראשו באותו רגע.
לכן מיד לאחר שחצה בקושי את הכביש החל הוא לחפש
גן צדדי ושקט שבו יוכל לשבת ולתכנן את צעדיו.

על ספסל לא מוצל בגן מוזנח (היחיד שמצא), הוא ישב וחשב
איך יזהה את ההצלחה המתוקה ומה יגיד לה, כדי שהיא
תבוא לגור איתו בבניין של שש קומות ללא מעלית ומרפסות
אפורות עם חבלי כביסה ארוכים שפונים לכביש סואן.
הוא חשב האם היא תהיה צעירה ויפה או אישה מבוגרת ובשלה
שתגיד לו מה לעשות ומתי. האיש שחלם חלומות על הצלחה
מתוקה לא היה רגיל למזג האויר מלא הלחות ובכלל הוא התקשה
למצוא את דרכו ברחובות הסואנים. הוא הרגיש איך נקודות
של זיעה וייאוש נדבקות לו לבגדים, משאירות ריח של יום
לא מוצלח על גופו. שעה שהשמש כבר נטתה לשקוע וחום
היום נתלה על ראשי העצים, מניח לאדמה להתקרר לאט, הרגיש
האיש כיצד רגליו מושכות אותו אל ביתו בבניין שש הקומות
ללא המעלית והוא שמח שהן אלו שהחליטו בשבילו לסיים
את המסע המוזר.

הוא החל לטפס בעצב במעלה המדרגות כששמע קול מאחוריו,
הייתה זו האישה מהקומה האחרונה, שלבשה שחור
ושמעה השכם בבוקר שירים רכים בתחנת רדיו לא מוכרת
עם דיווחי תנועה כל חצי שעה. היא אמרה לו : "אל תהיה עצוב",
וסימנה על שביל הדמעות שנשרך על אחת מלחיו. ואחר אמרה
"שוקו חם תמיד עוזר". הוא רצה לספר לה על ההצלחה המתוקה
שלא מצא באותו יום, ורצה לספר על חלום ליל אמש שזכר
בצבעים חיים. אבל היא שלא האמינה בחלומות גם לא רצתה
לשמוע עליהם, ורק אמרה שתכין לו שוקו חם כי היא מן אישה
עניינית בשם "מזל", ובלי הזמנה נוספת כבר הייתה בביתו
נוהגת בו כבשלה.
מאז ועד היום בדירה קטנה בבניין בן שש קומות ללא מעלית
בעל מרפסות אפורות וחבלי כביסה ארוכים הפונים לכביש סואן
גר האיש שחלם חלומות על הצלחה מתוקה ואתו אישה בשם מזל
שלא מאמינה בחלומות ולובשת כמעט תמיד שחור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשהייתי צמחונית
אכלתי חסה,
היה לי קטע לסבי
אז אכלתי את המה
שמו של חוה,
אח"כ היא עזבה
אותי ומאז אני
אוכלת חרה.

חנה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/5/01 10:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אושרית אפל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה