קסדה מורמת לחצי הראש
חושפת שפתיים לנשיקה
אחר מורדת, וקול הדממה
מופר מרעש התנעה
שולח רגל ומתאזן לנסיעה
עינייך יכולות לשוטט על גופי
אל להשלח הרחק אל עבר
המקום בו נמצא ליבך
היכן יתמקמו, זאת הרי לא אדע
בשילוב ידיים אני מחבקת את עצמי
כמו במפולת אבנים
נפערת לי בבטן תהום קטנה
נפנוף של פרידה
בעודי נושמת משהו בי נקרע
ביקום המקביל, הנכון
אני מאחוריך, נצמדת אל גופך
מוגנת מהרוח כמו מסופה
רוכבת איתך אל ההרים, אל השקיעה
אך ביקום שלנו - זאת פרידה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.