מתחת לשמיכה היא שוכבת
עוד שכבה ועוד שכבה
מנסה להתגונן מכל העולם
רוצה להיעלם, לא להיראות
רוצה להתאדות ולו רק לכמה דקות
בחוץ, הלילה הקר
הברקים זועמים על העולם
הרעמים שוטפים, מטהרים
מנסים לתקן את כולם
מחכים שהשמש תפציע
תבוא לפנות אותם, לסלק אותם
תכניס בכולם קרן אור קטנה
מתי תגיע קרן האור אליה? היא תוהה
מתי תזרח השמש אצלה?
היא רוצה שלפחות פעם אחת החיים יחייכו אליה
יצחקו איתה, ישעשעו אותה
אז כך היא מחליטה
עוד נסיון אחד היא תיקח
לוקחת צעד, ועוד צעד קטן
אל עבר הקצה
מרגישה שהגיע הזמן סוף סוף לעשות את זה
מעיפה מעליה את כל העטיפות, את כל השכבות
מעבירה רגל, והשנייה כבר בדרך
מרגישה את הרוח מעופפת תחתיה
עוזבת את אחיזתה
ויוצאת...
יוצאת לעבר קו הזינוק
לוקחת נשימה
וצועדת לעבר ההתחלה החדשה שלה