יש לי אובססיה לבחורים שהשמות שלהם מתחילים באות י'. אין לי
מושג ממה זה נובע..בעצם, אולי כן.
היוד הראשון שלי היה הכי מספק, הכי טוב אלי... הכי טוב,
נקודה.
מאז אני מוצאת את עצמי, בלא מודע כמובן עם בחורים שהשמות שלהם
מתחילים באות י'. ואם נניח במקרה משתחל לי איזה בחור שאני טיפה
מתחילה לחבב שלא מתחיל באות יוד , ישר קופץ לי איזה שדון על
הכתף ואומר לי: "לא!", ואני חושבת לעצמי: "לעזאזל עם זה..אני
בודדה , אני לבד, אין לי כלום אני רק צריכה מישהו שיחבק אותי,
מה זה משנה באיזה אות השם שלו מתחיל?". כמובן שזה לא עוזר ,
באיזושהי דרך, זו או אחרת אני אצליח להפטר מהבחור הזה, הבחור
שאלוהים משתמש בו בשביל להתגרות בי, בחרא שבמוח שלי.
אפילו שם שמתחיל באות ז'- והדבר ידוע, בחורים שהשם שלהם הוא
זיו נניח, יש להם את מה שבחורות רוצות, אבל לא, בשום אופן לא,
זה יקלקל את המעגל ההרסני המאוזן שבניתי לעצמי.
אני לא היחידה אני מכירה עוד אנשים עם אותה האובססיה. למשל
דנה, חברה שלי, יוצאת רק עם אנשים עם זקנקן ומשקפיים. וידיד
שלי,ישראל, מחפש רק בחורות שהשם שלהן הוא שלי, שלי בלבד. פעם
באה אליו אחת מדהימה, קראו לה מורן והוא נפנף אותה.. זה פשוט
נורא.

אף אחד לא מבין,חושבים שאני צוחקת, סתם מחפשת תירוצים.
לא, אני לא.
כל העניין הזה הגיע רחוק מידי...הזמן עובר ואושר, אני לא
רואה.
הכל מגיע למצב  שנופל לי הפלאפון מתחת למיטה ואני אפילו לא
רוצה להרים אותו כי אני יודעת שאף אחד לא יתקשר ואני סתם
אתאכזב.