וילון מיוטה בארבע מאות חמישים שקל,
ואת מדברת איתי על אמנות עכשווית.
קירות מתקלפים ואמבטיה מתחילת המאה שעברה
בדירה של חדר וחצי במרכז תל אביב,
ואת מדברת איתי על ארכיטקטורה ועיצוב פנים.
אני אומר לך,
הבחור שתפר את הוילון לקח שני שקי יוטה וחוט קנבס גס ומכר לך
עבודה של רבע שעה במחיר יומיים עבודה שלך
,ואת עוד אמרת לו תודה.
ודי נאיבי מצידך לחשוב שמהנדס הבניין, אם בכלל היה קיים דבר
שכזה בזמנו, חשב על ארכיטקטורה כשקיבל הוראת שעה
לבניית כך וכך דירות לכך וכך אנשים בימי העלייה השנייה.

מה שיש לך בבית אם כך,
אלו בעצם
שני שקי יוטה קרועים, חרסינה עכורה,
קירות מתקלפים וצנרת חשופה.
וגם יש לך אותי, אם במקרה שכחת.
אז בואי נדבר
על משהו אחר.
אסקפיזם.
בואי נדבר על אסקפיזם.
אם כבר פלצנות, אז שלא נטעה במושג.