פאולינה ז'וקוב / מול חוף הבדידות |
מרגישה לבד
קטנטנה
שברירה
מול גלים עצומים
מול שקיעות אדומות
מול חול טובעני
מול אופק רחוק
המבט ריקני
עינים רטובות
והלב כבד
קשה מנשוא
עומדת לבד
הרגשות מציפים
כמו הגלים שאותך
סוחפים
ואת טובעת
לאט
הבגדים כבדים
מושכים למטה
המים מציפים
ואת שוקעת
לאט
אל הכחול, הטורקיז
הירוק
מפסיקה להרגיש
לחשוב ולראות
מחכה לשלווה
שקט נפשי
שלמות רוחנית
מחכה לגעת עם
האצבעות בקרקעית
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|