יולי לוי / שוכבת על מיתתי |
חלולת ראש ופרוצת רגליים,
בחוץ הרוח
מרקידה עלים מתים,
ואני בוהה בחלון,
בלב אטום.
לא נוטרת איבה,
לא לרוח ולא לעלים.
הלוואי והרוח תישא אותי
לאן שיתחשק לה,
ללא התנגדות וללא כאב.
ואני אמשיך לשכב,
על מיתתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|