בסופו של דבר תבינו.
זה כנראה יקח המון זמן מכיוון שאתם אוהבים אותי,
אבל בסופו של דבר תבינו.
ואז תלכו.
אני יודע שכאשר תלכו גם אני אלך.
אתם כל אחד לדרכו, ואני,
אני אלך לארון, ואוציא משם את הרובה ואגמור הכל.

ללויה שלי כולכם תגיעו.
תהיו עצובים אבל לא תבכו
כי הרי ידעתם שכאשר אתם עוזבים אותי זה מה שיקרה.
לא תרגישו רגשות אשם,
רק עצב והבנה.
עצב על שלא הצלחתם לעזור לי.
והבנה, הבנה עמוקה, שלא יכלתם לעזור.

אני לא כמו האחרים, כמוהם כמוכם.
הייתי רוצה להיות.
ניסיתי להיות.
בערבי שישי הייתם לוקחים אותי אתכם
בתקווה לשנות אותי, ואני בחיוך קל הייתי מצטרף
ומנסה,
מנסה להתאים עצמי אליכם, אבל לא מצליח.

ועל הקבר שלי תעמדו ותזכרו שפשוט !לא!
לא כמוכם, לא מתאים
ובלתי ניתן להצלה.
עשיתם עבודה נהדרת חברים יקרים שלי,
תודה רבה על כל המאמץ. אני רק מחכה שתבינו
כדי שנוכל ללכת איש איש לדרכו.
                                 תודה חברכם, רן.