אגם הכתיבה בו חייתי בעבר התייבש מעט, אגם חביב למדי שלעיתים
עלה על גדותייו מהעומס.
כיוון שגם מזוני החל לאזול, נאלצתי לנדוד ממקום למקום, מתעכב
מידי פעם כדי לנוח באיזה נחל יצירה קטן.
העברתי ימי בשלווה יחסית, לאחר תקופה ארוכה מאוד של עבודה קשה
ומפרכת.
מזוני אזל כמעט לחלוטין ונמצא רק בגירסאות לא אכילות במיוחד.
כאשר התחלתי לחשוב שעניין זה מתחיל להיות רציני, הגיע מאגר שלם
של הכאב, ממנו אני ניזון.
עכשיו ביתי האהוב, אגם הכתיבה מתחיל לחזור לקודמותו.