|
אגם הכתיבה בו חייתי בעבר התייבש מעט, אגם חביב למדי שלעיתים
עלה על גדותייו מהעומס.
כיוון שגם מזוני החל לאזול, נאלצתי לנדוד ממקום למקום, מתעכב
מידי פעם כדי לנוח באיזה נחל יצירה קטן.
העברתי ימי בשלווה יחסית, לאחר תקופה ארוכה מאוד של עבודה קשה
ומפרכת.
מזוני אזל כמעט לחלוטין ונמצא רק בגירסאות לא אכילות במיוחד.
כאשר התחלתי לחשוב שעניין זה מתחיל להיות רציני, הגיע מאגר שלם
של הכאב, ממנו אני ניזון.
עכשיו ביתי האהוב, אגם הכתיבה מתחיל לחזור לקודמותו. |
|
|
צבא זה דבר
מיותר!, באמת,
בשביל מה?
פשוט נגיד
לערבים שאנחנו
ניצוליי שואה
וזה יעבוד!
במקום גדר טובה,
נבנה מסכיי
קולנוע ענקיים,
כמו בדרייב-אין,
ונקרין עליהם כל
היום עמוד האש,
שואה של קלוד
לנצמן, אם הם
יעשו בעיות נביא
להם ספישל
שינדלר, כולל
ראיון עם
אישתו!
סרן בנימין
גלעד, מנסה
טקטיקה אחרת! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.