רותם זילברברג / נכוותי |
נתתי עוד הזדמנות ונכוותי
חשבתי שקיימים חברים אמיתיים
נכחתי לדעת שטעיתי
נתתי עוד הזדמנות
ונכוותי
עזרתי גם כשזה בא על חשבוני ונכוותי
נתתי עוד הזדמנות ונכוותי
חשבתי שיש עוד אנשים שמוכנים להקריב מעצמם קצת למען אחרים
נכחתי לדעת שטעיתי
נתתי עוד הזדמנות
ונכוותי
חייכתי ונכוותי
נתתי עוד הזדמנות ונכוותי
חשבתי שקיימים עוד פירורי אושר שוירידו לי את העצבות מהפנים
נכחתי לדעת שטעיתי
נתתי עוד הזדמנות
ונכוותי
אהבתי ונכוותי
נתתי עוד הזדמנות ונכוותי
חשבתי שקיימת אהבת אמת לא רק באגדות
נכחתי לדעת שטעיתי
נתתי עוד הזדמנות
ונכוותי.
חייתי...
חייתי ונכוותי
רציתי לתת עוד הזדמנות
אך חששתי שאין סיבה
גם ככה אכווה
פחדתי שאגלה שטעיתי... שוב
באמת שרציתי לתת עוד הזדמנות
אבל הייתי מכוסה כולי כוויות כואבות, צלקות ופצעים פתוחים
עוד כוויה אחת ולא אצליח לשאת בכאב
ואצנח לרצפה חסרת רוח חיים
אז ויתרתי
לא נתתי עוד הזדמנות
ונכוותי
עכשיו אין כוויות
עכשיו אין צלקות
עכשיו גם אין פצעים
את הכל מעלימים עכשיו התולעים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|