זה היה באחד מהערבים בהם שכבתי מסומם לחלוטין מקצת יותר מגרם
גראס מעורבב עם פרורים מסגריית נובלס האחרונה שהייתה לי.
בכל אופן, באותו ערב בסביבות השעה 21:30 בעודי שוכב במיטה
קפצתי בבהלה למשמע ירייה ברחוב. טוב באותו הרגע לא ידעתי אם זה
באמת מהרחוב או מאחד הבתים בבניין. השניות הבאות נראו כדקות
ארוכות זה בשל כמות המחשבות שרצו בראשי במהירות הבזק, מנסות
לפרש את עוצמת הדציבלים האדירה שהפרה את איזון רעש המכוניות
שבשכונתי.
אני מניח שלא עברו יותר משתיים-שלוש שניות עד שזינקתי לחלון
חדרי שפונה לרחוב הראשי. בדיוק כשהצצתי מבעד לשלבים, בניסיון
ראשון לאתר את מקור הרעש, החלו להישמע צרחות ממש מתחת לחלון
חדרי. אילו היו צרחות של בחורה צעירה, בעלת שיער בלונדיני
מלאכותי, באמצע שנות העשרים לחייה. היא לבשה שמלה לבנה וכרעה
אל בחור, שנראה כבן גילה, שנראה מחוסר הכרה שכוב באמצע הכביש.
צרחות הבלונדינית התחלפו מהר מאוד בבכי היסטרי. ניסיתי לעלות
בדעתי את הסיבה לכל הבלגן, אבל כנראה באופן אוטומטי קישרתי את
רעש הירייה לסיבה שהבחור שרוע על הכביש והבחורה, שאני מניח שזו
חברתו, מייבבת בבכי היסטרי בזמן שהיא מלטפת את ראשו.
כמובן שהדבר הראשון שעלה בראשי הוא זה שהבחור שלנו ששוכב מחוסר
הכרה או משהו בסגנון - נורה למוות.
אומנם לא יכולתי לדעת שהוא באמת מת פשוט ישר הנחתי זאת. באופן
אוטומטי ומבלי לבזבז דקות קריטיות לבחור המעולף למטה, הרמתי את
הסלולארי שלי וחייגתי 100 למשטרה.
למוקדן שענה לי סיפרתי בקצרה את הסיפור שהיה כמובן כשאני מצנזר
את סוגיית הסמים ומתמצת את העיקר. הוא רשם את הכתובת, שיגר
למקום ניידת משטרה והבטיח להזמין גם את מד"א.
הוצאתי מהנרתיק גם את המשקפת שהיתה מונחת בקביעות במדפים שליד
החלון, באותה משקפת המשמשת אותי באופן יום יומי על מנת לבדוק
את מצב השכונה ואת הרגעים האינטימיים של שכניי.
הדלקתי סיגריה והבטתי בו מעט. מבעד לעדשות המשקפת לא זיהיתי
שום סימניי דם על החולצה או באזור הראש ובמבט מהיר על הרגליים
ועל הכביש מסביב לבחור כך שהבנתי שהבחור לא נפגע מהירייה.
באותו הרגע הגיעו ניידות המשטרה ובסירנות קורעות שלווה התקרבה
ניידת טיפול נמרץ.
כבר התגודד לו קהל רב מסביב לאירוע הדרמתי כך שהבנתי שאם אני
מעוניין לדעת מה מתחולל שם למטה אני חייב לעזוב את מקומי ליד
החלון ולהתחבר ם קהל הישראלים שנמצא למטה.
כיביתי את הסיגריה, לבשתי חולצה והתחלתי לעשות את דרכי למטה.
בקומה השלישית עצרתי להדליק את האור בחדר המדרגות ולהצית
סיגריה נוספת. לקחתי שאיפה עמוקה, ניגבתי את הזיעה מהמצח בעזרת
החולצה והמשכתי להתגלגל למטה.
כשהגעתי לזירת האירוע כבר החובשים של מד"א היו במקום והחלו
לבחון את מצבו הבריאותי של הפצוע ושוטרת אחת מנסה להרגיע את
הבלונדינית ולהרחיקה מהבחור אל תוך ניידת האמבולנס.
הבנתי די מהר שהבחור ללא פגיעות קליע בכלל וכנראה שהוא סובל
מהתקף לב או משהו בסגנון של הלם או התעלפות פשוט לא הצלחתי
לקלוט את דברי הפרמדיק האחראי.
אחד השוטרים ניגש אלי ושאל אותי אם אני זה שהתקשר למשטרה. לא
הבנתי איך הוא ניחש שאני זה שדיברתי עם המוקד אך לא ייחסתי לזה
חשיבות ועניתי לו על מספר שאלות קצרות עד שפתאום הבחנתי שהבחור
שלנו התעורר.
עכשיו כבר יכולתי לשמוע שהפרמדיק אמר שכנראה הבחור נבהל ממשהו
והתעלף. הזכרתי לשוטר ששמעתי ירייה ואז כשהצצתי לרחוב ראיתי את
שהבחור כבר היה שרוע על הכביש. גם הפרמדיק שמע את זה וחיבר אחד
ועוד אחד והגיע למסקנה הברורה שהבחור נבהל מהירייה. רק שעכשיו
השאלה שהציקה לי ובעיקר לשוטר היא פשר או מיקום מקור הרעש.
לפני שהשוטר הספיק להזמין תגבורת סימנתי לו שהסתובב לאחור
מכיוון שניידת האמבולנס נסעה מהמקום עם חברתו של המתעלף
והבחנתי במכונית סוברו שעולה בלהבות. מתברר שנהג הסוברו נסע
לכיוון ביתו ופתאום התפוצץ משהו מתחת למכסה המנוע של המכונית
הישנה וכל המכונית החלה לבעור אך בשל הדרמתיות שהתחוללה מסביב
למתעלף (שכנראה היה לחוץ ממשהו) אף אחד לא שם לב לדרמה אחרת
שהתחוללה כמה עשרות מטרים משם.
באותו רגע איבדתי כל עניין והתקדמתי חזרה אל עבר הכניסה לבניין
שלי. התחלתי לטפס במעלה המדרגות אל דירתי.
מכל המקרה הזה לא הבנתי למה לעזאזל הלכו הזוג באמצע הכביש ולמה
הבחור היה כל כך לחוץ.
מרוב שיעמום הורדתי עוד ראש והלכתי לישון.