אבי רז / השלמה |
עכשיו.
כשעברנו את כל הנחלים.
כששברנו את כל הגשרים.
שברי זכוכיות מאחור.
עכשיו,
כשאנחנו יודעים,
שאת הקיר הזה,
לא נעבור,
כשאנחנו יודעים,
שמהקיר הזה,
לא נחזור,
שברי זכוכיות מאחור.
עכשיו,
כשאין אור בקצה המנהרה
והאור מאחור,
לא נותר מי שיזכור.
עכשיו,
כשנותרנו באי האחרון,
שלנו, שלנו,
לעכשיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|