עת אהלך על מי הנהר
משמאלי אראה זקנה
טווה את סיפור חייה ביושבה לבדה
ממלמלת על יופי ימים עברו.
ומימיני אראה תינוק
ממלמל בשנתו על דברי היום שלמד.

וכשאמשיך ודגים משתכשכים
בין אצבעות רגלי,
אראה משמאלי אשה וגבר
פוכרים ידיים בעצב
שיערם מאפיר וקמטי דאגה
חרוטים כמעשה ידי אמן בראשם.
אביט לימיני ואראה נער חמודות
רץ אחר כלבו, אך נופל ופוצע אפו.

בלכתי אעבור תחת גשר-
בצידו השמאלי
אראה נערה עומדת  
תולשת עלעלי פרח צהוב
ומהמהמת שיר שקט
בעודה מתבוננת בנוצות הפרח
הנסחפות במורד הנהר.
מבטי אז יפול לימין
שם גבר יעמוד ולו אף עקום
חובק כתפי אביו הזקן
מפסיד בכוונה הוא
עת יתחרו בזריקת אבנים.

ובעודי מתבונן
עיניים ארבע יצטלבו הן,
החיוך הביישני הפורח על פני הנערה
משקף את החיוך בעיני הגבר
קריצה שובבה
ביישונות לחיבה
חיבה לאהבה
גורל נסגר.

אאנח מיופי הדברים
ואמשיך בהליכתי
על מי קריסטל צלולים
משמאלי
אראה ילדה כורעת
מכבסת בידיים מקומטות
בגדים לבנים,
במבט נחוש תשפשף הסבון.
מימיני אראה גבר ואשה
אפורי שיער ודואגים
מוכרים לי השניים,
אך זכרוני יכשל לזכור מאין.

והנה אל הים הגעתי.
סוף מסעי
מבט לשמאלי העפתי
שם ישב זוג נאה
לבושים לבן
יד האם חובקת תינוקת
המוצצת משדה בקול רפה.
בסקרנות הבטתי לימיני
אך להפתעתי
לא ראיתי דבר.