כולם מפריחים עשרות בועות סבון בנשיפה יחידה,
אני איני מצליחה אלא להפריח אחת בודדת.
בודדת, בודדה.
בועה ענקית ומגושמת שלעולם לא עולה מעלה, אלא נכנעת לכוח
המשיכה.
נופלת  בלית ברירה על האדמה.
כזו שמסיימת את מסעה מטה במתז של אלפי טיפות מים וסבון
קטנטנות, שמעבירות  צנינות רגעית בכל דבר עליו ינחתו.

כך גם אני ואתה. רק בועה אחת ששנינו שרויים בתוכה.
ניפחנו אותה כל כך עד שפוצצנו כל חזון או תקווה שתלינו בה.
ודרכנו מטה, אמנם צפויה מראש, ניפצה אותנו וכל מה שבתוכנו
לאלפי רסיסים.
ואנחנו קופאים לרגע, אבל עדיין לא באמת מבינים.

סבון ומים, לא כמו מים ושמן
דווקא יוצרים תערובת נחמדה.
חבל רק שאני לא כמו כולם
לא מפריחה עשרות בנשיפה.
לי הנטייה ליפול ולהתרסק,
בודדת בודדה.