19:12 שובי דובי יוצא אל גנו.
עם גופייה לבנה, מכנסיים קצרים ונעליים שחורות שחורות,
מתנדנד הוא מצד אל צד בהליכתו המגושמת לכיוון הממטרות.
שובי דובי יודע שזוהי השעה הכי טובה להדליק אותן,
הוא עובר אחת אחת ומכוון אותן בעדנה מאין כמוה,
מעביר את רגל שמאל מעל שיח שמפריע לו בדרכו ולאט לאט מעביר גם
את רגל ימין והופ הוא כמעט ונופל אבל שובי דובי לא יפול.
הוא מסתכל בשעונו שקיבל במתנה מאישתו לפני 20 שנה כדי שידע מתי
הוא צריך לסגור את הממטרות.
הדשא זקוק לשלוש שעות של מים ושובי דובי מדייק.
הוא מגרד בראשו המלא שיבה וקרחתו מתנצנצת באור השמש השוקעת
הממטרות החלו לעבוד והוא מתבונן בהן מתיזות גיצים של מים בגנו
המטופח "מממ" ממלמל הוא לעצמו ותופח על ביטנו העגולה.
שובי דובי עשה את שלו להיום. הוא נכנס הביתה, אולי אישתו כבר
הכינה משהו לאכול..

באותה שעה בדיוק סבא ג'פטו מגיח מגג ביתו ומתבונן בממטרות של
שכנו.
זקנו הארוך מתנפנף ברוח הערב הקלילה והוא מתמכר לתחושת
השלווה.
סבא ג'פטו עלה לגג כדי למדוד את אורך הגג ולהזיז כמה רעפים משם
לפה, כן. פה זה בהחלט מקום טוב לרעפים האלו!
הוא בוחן את ערימת הגרוטאות שנמצאת לכל אורך הגג בעיניו הטובות
ולאחר אנחה חוזר שוב לביתו.
אולי יונה זוגתו כבר בישלה את מטעמיה והוא יוכל להנות מארוחת
ערב טובה.

רחל השכנה יוצאת לתלות כביסה.
רגליה הקצרות וגופה הרחב גורמים לה לפעול באיטיות שמעיקה עליה
היא צריכה עוד להספיק להכניס מכונה נוספת, לשטוף את הבית,
להכין אוכל לאיש שלה ולשלושת ילדיה, ולקרוא את הספר שמירה
המליצה לה,
בעצם, אותו היא כבר לא תספיק לקרוא היום..
לפתע, זרזיף של מים ניתז עליה מכיוון חצרו של שובי דובי,
גם את הכביסה היא לא תוכל לתלות עכשיו.
למה הוא תמיד מדליק את הממטרות שלו בשעה הזאת?
רחל מדדה לביתה, את הכביסה שהספיקה לתלות היא משאירה שם
זה יתייבש מחר.

19:34 שובי דובי יוצא מהדלת האחורית של ביתו,
אישתו עוד לא הכינה אוכל והוא התעצבן.
למה הוא צריך לדאוג להכל בבית?
הוא מוציא סיגריה מקופסת הטיים שלו,
הוא יודע שאישתו תכעס אבל לא אכפת לו,
היא צריכה להגיד תודה שהוא לא מעשן בתוך הבית! כן.
שובי דובי מתיישב על השרפרף שהציב שם לפני יומיים אחרי שאישתו
גילתה את כיסא הנדנדה,שם היה מעשן עד אז וזרקה אותו לפח.
שובי דובי שומע את אישתו קוראת לו מתוך הבית והוא מסיים את
הסיגריה בחופזה
רק שלא תגלה שעישן..

לילה המכוערת נכנסת הביתה.
עוד יום ארוך בעבודה, היא מסתכלת מחלון דירתה הקטנה ורואה את
שובי דובי מכבה את הסיגריה שלו, את סבא ג'פטו עולה שוב לגג עם

סרט מדידה ומתבונן הרחק הרחק אל עבר הכפר הסמוך.
יונה לא הכינה עדיין ארוחת ערב ואין לו מה לעשות..
לילה שותה כוס חלב ותוהה אם הערב היא תתאבד סוף סוף
היא בוהה בכביסה הרטובה של רחל ועל הממטרות של שובי דובי
שמכוונות בדיוק לכיוון החבל כביסה של רחל..
לילה המכוערת הגיעה לכלל החלטה.
היא שוברת את הכוס שלה ובשברים היא חותכת לאט לאט ובדיוק
מדהים את וורידיה. לאורך לא לרוחב.
שאריות החלב מתמזגות עם דמה והיא נופלת לריצפה בחיוך של הקלה
לילה המכוערת עוצמת את עיניה בפעם האחרונה ולאחר שנפחה נשמתה
זולגת לה דמעה חמה על לחייה
אולי היא יודעת שיעברו שלושה שבועות עד שסימה הבחורה שעובדת
איתה תשים לב לחסרונה, ואז עוד יומיים עד שבעל הדירה יכנס
וימצא אותה נאכלת ע"י חרקים ורק בצהריי אותו יום היא תובא
לקבורה בנוכחות
שני הקברנים אורי ואלי וגם רב בית הקברות שיגיד אל מלא רחמים
ואח"כ ילך לעשן עם שובי דובי סיגריית טיים.

20:05 רחל קוראת לכולם לשולחן. את הארוחה היא הספיקה להכין.