היא עומדת על החוף ומחכה לי
עיניה השחורות, אפלות ומסתוריות
שערה המקורזל מתנופף ברוח
מבטה ממוקד אי שם מעבר לגלים
ידה חופנת את התליון שמסביב לצווארה
זיכרון כואב מציף את תודעתה
רוצה היא לצעוק, לצרוח ולשחרר את המועקה
העצומה שבנפשה הצטברה אך לא,
היא הרי נזכרה שהתגברה ורק הדמעה המלוחה
שמתנוססת על לחיה היא עדות לעצמת הריסון
שהיא מפעילה
רוצה אני לגעת בה ולאזן את כל אותם
הכוחות הפועלים בגופה
רוצה ואיני יכול, אני כאן והיא רחוק
אך בטוח אני שהיא שם, מחכה רק לי
על החוף בין דקלים גבוהים ומים תכולים
אני בא, אני בא היום...
אך שמא כל זה היה רק חלום? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.