|
כשהייתי קטנה עוד חשבתי שגופי הוא שלי
הממלכה הפרטית שלי, ואני הקובעת והפוסקת
17 שנים של תמימות חלפו להן והתגלתה האמת המרה
גופי שייך לכל מי שרוצה
זה לא היה סתם איבר מין שחדר לגופי
וחילל את בתוליי ותמימותי
זה היה כלי משחית ענק, כלי שרמס את נפשי וגופי
והראה לי שאני לא השולטת בגופי
והוא שייך לכל מי שרוצה
הגדר נרמסה ונפלה, כל אחד יכול להכנס לממלכה שלי ולעשות בה
כרצונו
השאלה היא מי ירצה בשבר- כלי, בסמרטוט?
שגופו לא שייך לו??
כל התמימות והאמונה באנשים
נופצה לרסיסים, כשהאיש חסר- הלב גנח לעצמו בהנאה, חייך בסיפוק
למראה הדם הנוזל, הגוף הנקרע לחלקים
ויותר חמור- הנפש המתנפצת, שלעולם לא תוכל להיות שלמה שוב
לעולם לא!! |
|
|
- תגיד, לזברה,
יש פסים שחורים
על רקע לבן או
להפך?
- זה אותו דבר,
פסים פסים. אין
לה רקע.
- אבל לג'ירפה
יש רקע, לא?
- יש לה רקע
קרימינאלי.
- אה, היא מהצד
הלא נכון של
הפסים?
- כן, הפסים של
הזברה.
שיחת לילה
מאוחרת בין
הנזיר האלקטרוני
והרוח של
גורדון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.