דמעה נושרת לתוך כוס
ואפשר כבר למלא את הכנרת
כמה שניסיתי לא להרוס
בסוף יצאתי מפגרת
לגימה של שיכר וזה לא מסייע
כי דבר את המחוג לאחור לא יחזיר
אהבה ראשונה זה דבר משגע
בשבילי הכל יותר מידי מהיר
לב כבד שוקע, לב כבד טובע
מי יקל את משאי
מי ייקח קצת כאב מעמי
האם העבר מסמן את העתיד
האם זה יהיה כך תמיד
צלצול טלפון והחוט נקרע
"אבא לא בבית", "תודה סליחה"
כל כך רציתי שזה יהיה אתה
כל כך קיוויתי שזו סתם הזיה
האם באמת זהו טעם האהבה?
ההתחלה מתוקה והקצה מר?
תרמית של שנים שאף אחד לא גילה,
או שכולם מרגישים רק מתביישים לומר?
לב כבד טובע לב כבד כורע
מי ייטול את צילך מעל גבי
כי כבד לי לסחוב אותו לבדי
אז הלכת מהר, זה לא משנה
לשקר לעצמי זה כל כך מהנה...
-פברואר 2001- |
