|
עיר עוד משל לחיים
עיר מלכת האפשרויות
לתעול הכלום הגדול
העיר שלי מתעלת מצוין
כל פעם שהיא מתעלת
אני נרדם ומטייל לכפר
בכפר אני
בכפר יש לי חלון צוהר קטן
ממנו נשקפים שני עצי ברוש
שדוקרים את השמיים עד כאב
והשמיים מאבדים מכוחם
מטשטשים אל הים
מפסיד אני
מפסיד מכל העולמות
היופי מתפשט
בכל צורה צובע
כסרטן חיי על חשבונם של אחרים
כסרטן מחולל בי חללים |
|
|
נימוסים הם כמו
גלגלי מכונית,
מנופחים וחסרי
תוכן. אבל
עדיין, הרבה
פחות נעים לנסוע
עם פנצ'ר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.