|
והיא עומדת
ככה פשוט מול תהום פעורה
ואוחזת בידיים קטנות
באדמה, בחוזקה
נופלת מעט
אל הסוף המזמין
גרירי חול נשמטים
מידה מתפוררים
עזובה
ללא נפש אדם
מחפשת אותה בלילות
בלילות אפופים כאב
בהם היא שוכבת
מוכת משקרים
ורעבה לאמת
עד כי נדמה שלא תחזיק מעמד
עד היום הלוהט
איך תדע
אם כשקרני השמש יאירו
הן לא יפצעו את עורה החיוור?
או שמה זה הלילה הקודר
שיאסוף אותה לזרועותיו?
עזובה
ללא נפש אדם
מחפשת אותה בלילות
בלילות אפופים כאב
בהם היא מוטלת
גוססת משקרים
וגוועת לאמת
כנראה שלא תחזיק מעמד
עד היום הלוהט |
|
|
תשמעו, רע לי.
אחרי טייק דאט,
אני מרשה לעצמי
גם להתגעגע
לבויזון.
(נוי-נוי, כיום
בת 20, תישא את
הכאב בליבה
לנצח) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.