זהו סיפור על ארבעה אחים
ולמרות כל מה שאתם חושבים
זהו לא סיפור ילדים
סיפור על אחים שונים בהחלט
אחד מהשני רחוקים באמת

לפני המון שנים
בזמן שאתם בטח לא זוכרים
גרו להם ארבעה אחים
בבית קטן בין ההרים
גרו לבד, כלומר בלי הורים.

וארבעה אחים שכולם חברים
מהיותם ארבעה ילדים קטנים,
מטפלים בעצמם כי פשוט צריך
ואז יום אחד הכל התהפך.
רבו האחים והבית החשיך.

ויכוח טיפשי, להיפתר הוא אמור,
הרי זה טבעי, הם שונים, זה ברור.
אבל בעצם על זה כתוב הסיפור.
ולא השלימו ארבעת האחים,
אלא ברחו למקומות רחוקים.

אחד האחים שהיה קצת גבוה,
סתם במקרה נולד קצת פרוע.
החליט לברוח לא ידע אף מדוע
דווקא בחר את אותו האזור
קריר ולבן על פסגת הר שחור.

והאח השני קצת שמן, קצת רשע
בחור ערמומי שרצה הוא אישה,
שכנע את כל שלושת אחיו
לעזוב את הבית כי אין כסף - רעב,
וכך כולם עזבו בלעדיו.

והאח השלישי שהיה קצת ביישן
לא ידע לאן ללכת, אבל מה הוא בכיין?
כתב לו שיר עצוב וקטן
על ילד רגיש בלי בית, בוכה,
בלי חברים אוכל ואפילו מחסה.                    

והאח הרביעי שהיה דיי שמח
למרות היותו היחידי שקירח
עזב את הבית אל ארץ הקרח.
שם לפחות, כך הוא חשב
נמצא כל מה שהוא אהב.

אז כפי שאולי הצלחתם להבין
זהו סיפור על ארבעה אחים שונים,
אפשר אולי אותם לאפיין
אחד רגיש, פסיכופת קצת שמן,
אח שמח וקצת קירח וערמומי שזומם.

וארבעת האחים כל אחד קצת רחוק,
ביבשת אחרת, באיזה נחל עמוק,
או אולי על הר אוכל תפוח מתוק.
וכל אחד מחפש את דרכו שלו,
להקים בית חדש, לגמרי לבדו.

אז מדובר פה אולי על משפחה מפורקת,
בית הרוס עם גישה מפונקת,
מפוזרים בעולם במרחק של יבשת.
ומה עם אהבה, אולי געגוע?
האם הריב צודק? לא היה שימוע...

על מה הריב איננו יודעים
כי לא סיפרתי לכם, שחושבים,
אז אולי עכשיו כדאי שתדעו, מוכנים?
זהו ריב על אישה, אלא מה?
הרי זו לא באמת הפתעה גדולה.

ובכל זאת על מה למי שמתעניין
הרי זה ברור, היא ביתו של השכן.
וארבעתם התאהבו בה, האם זה יתכן?
והיא בשלה, לא שמה לב לאחים,
שרוצים אותה כולם ועליה רבים.

וכל אחד בתורו אותה ניסה להרשים,
במה שידע, כישרונו המדהים.
והיא אדישה לכל אחד מהאחים.
והיא רק יושבת על כסא ואוכלת,
והם הבידור, המוזיקה והיא.. משתזפת.              

האח השמן, הרי גם קצת פסיכופט,
ניסה להרשימה בסכינו הקט,
ואולי ביכולתי להפחיד במבט.
והיא בשלה, לא הניפה עףעף,
היא לא התרשמה, הוא לא עבר את הרף.

האח הרגיש ניסה גם כן מזלו,
ודקלם לה שיר על אהבתו
כמובן שאחריו הסמיק ממבוכתו.
והיא בשלה, לא שמעה היא מילה,
שירים, רגשות, הוא לא בשבילה.

האח הערמומי הגיע אף הוא,
וניסה לשכנע, מה אמר? לא שמעו,
הוא דיבר על פנטזיות ומקומות שילכו.
והיא אדישה, לא מתרגשת היא כלל
לטיולים אין לה חשק ולהזיע בכלל.

והאח הקירח, מבסוט כתמיד
נותר אחרון, מה כבר יגיד?
חייך חיוך כובש, אך ליבה העמיד
והיא כקרח לא מגיבה
הוא קירח מדי להיות אהובה.

ובכן נכשלו במשימה ארבעת האחים,
להרשים בחורה, ומי להאשים?
את שאר האחים? זו אשמתם! הם בנים.
ואיך יתמודדו עם כשלון ובושה?
החליטו לברוח, אבוי! היא אישה.

וכל אח מזכיר לשני את העסק
אז גם ביניהם נפרדו - אין חשק.
וכל הקשר שנותר הוא רק בזק.
ומה קרה עם אותה בחורה?
אבוי לאחים התחתנה עם אישה!

האם יש מסקנה מין משל לסיפור?
שאין כזה דבר שנקרא סוף סגור,
ותמיד תהיה אישה שאותה ירצה הבחור
אז אל נא תריב על אותה בחורה שרציתם
כי חברים חשובים יותר מבנות שראיתם.