אברהם שיין / כמו |
היית רחוקה ממני, כמו...
אניות הלומות שכר
שהולמות באופק מדמדם בדמדומיו,
כמו המלחים, הפוכי הפנים, והפנים
צהובי ים, מוטלים על לילותיהם,
אני הייתי פה ואת שם.
כמו טיס שרוף, שטס כל הלילה
אל שחר נעוריו,
בקשתי אש ואת שלחת גצי זיכרון
ממצית גופך.
כמו טיפות גשם שנשרו כדמעות
כגשרי מים, כחומות טל,
שחרשו את סוף המסלול,
רץ קדימה מחיק לחיק
בין צליפה לצליפות,
כמו צפור שמחפשת קן
ותרנגולת קש, להטיל ימיה,
תרנגולת מתגנדרת למותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|