|
בעלת השיר
משחילה את חרוזיה
על חוט החיים.
ונושאת על צווארה.
לפעמים היא עוצרת
מול חנויות התכשיטים.
אל תטעה -
לא בפנינים היא מתבוננת.
היא מחפשת את החרוז האבוד
שנפל שם אמש. |
|
|
האם נידונתי
לחיות את כל חיי
בחדר קטן זה?
האם חברתי
היחידה היא
המקלדת? בלית
ברירה, כשכל דרך
אחרת כבר נכשלה,
אני משתגע,
שפיותי
נחלשה...
אין מה לעשות -
רק במה חדשה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.