ופניהם אומרות לך דרך
מאירות חשיכה
לחישות על יד הדלת
מביטות בתחושה

נפרוש מעל חיינו קולן
נקשיב אל תוך הלב כי נדם
השתנה שחור
השתנה למואר

מי יביא לקושי חום?
מי יסלח ראשון לאות?
מי ישלח ברכה לטוב?
אומרים זאת הקולות

אם נגיד אמת נשכח
נמשוך את שארית הזמן
אם נגיד פחות נגיד

עיניי כאן בוהקות כך סתם
באתי לחבק
אם יקדים החורף עז
את זמנו נשאל

נשמתך תשלח לי חלק
ואצרור לך חיים
לא תובן זאת השרשרת כשאנחנו נעים
נפרוש מעל כנפיינו קולן
נאיר את תוך הלב כי נרדם
הסתגלה לאור
וזה עכשיו לרוחה