מכתב רשמי לפגישה עם מנהל בית הספר נשלח לאדון ולגברת שחק. זה
לא היה עניין של מה בכך. ילדי משפחת שחק הם מחוננים. לא כי
האמא שלהם אומרת, אלא כי המבחנים אותם עברו כדי להכנס לבית
הספר בו הם לומדים הצביעו על מנת משכל גבוהה במיוחד. השפה או
המבטא שלהם לא הרשימו איש, אבל תוצאות המבחן במתמטיקה הצביעו
על מוחות מזהירים. גם המבחנים עם הצורות. חוברת די עבה נשלחה
לביתם עם הסברים בנושא. מצורף היה גם מכתב ממנהל בית הספר.
נאמר בו שלמרות בעיית השפה, יהיה זה לכבוד למוסד אם אדון וגברת
שחק יבחרו בו להרחבת דעתם של ילדיהם. מהמכתב הנוכחי לעומת זאת,
נדפה צינה בריטית. גם הוא היה מודפס על נייר עבה ובראשו הוטבע
סמל בית הספר אך לא הייתה בו כל נימת הזמנה. המכתב היה אמנם
מנומס, אך קצר. הם נדרשו להתיצב בבית הספר. צויין גם שבפגישה
תהיה נוכחת המורה של הבן הבכור שלהם. הם ניסו לברר עם בנם אם
ידוע לו על איזו בעיה. הוא היה מאוד מופתע מהשאלה וביטל הערכות
מיוחדת לקראת הפגישה.

מר נילסן ראה אותם מחלון משרדו. מר שחק יצא מהמכונית בז'קט קל.
פתח את המטרייה לפני שהוא פתח את הדלת עבור גברת שחק. הוא
הושיט לה יד. היא יצאה עטופה במעיל כבד וארוך. הוא משך אותה
אליו. הם היו קרובים זה לזו אך המטרייה הסתירה אותם מפניו. מר
נילסן היה די משועשע מכך שבמרץ היא עדיין במעילה הכבד והוא שמח
על כך שהתלמידים כולם היו כבר בכיתותיהם. הוא קידם את פניהם
בדלת משרדו. גברת סטרלינג התרוממה מכסאה, נראית שברירית מתמיד.
לאחר שכולם תפסו את מקומם פנה מר נילסן אל גברת שחק. הוא חש
יותר בנוח איתה. למרות שזו השנה השלישית בה הילדים לומדים בבית
הספר שלו זה לו המפגש הראשון הקרוב עם אדון שחק. נראה לו שהאיש
הוא לא יוצלח מוחלט. הוא מעולם לא נראה בבית הספר באירועים
הפתוחים להורים. בבקרים הספורים בהם הוא הביא את ילדיו לבית
הספר, הוא נראה כאילו ויצא רגע לפני כן מהמיטה. הוא נהג להוריד
אותם במהירות וכנראה לדהור חזרה למקום ממנו יצא. גברת שחק
לעומת זאת נכחה תמיד בכל הארועים והייתה מעורבת בכל הפעילויות
של בית הספר. היא נוהגת להעלות על פניה חיוך ולהשתמש בעבודתו
של בעלה כתירוץ נצחי להעדרויותיו המרובות. מר נילסן הוא אדם
מנוסה. ברור לו שזה שלפניו אינו עוסק במשהו מכובד. עובדה,
לפגישה הוא הגיע לא מעונב. הוא ישב דומם בכסאו ומר נילסן הניח
שהוא אינו שולט באנגלית. המנהל חש סימפטיה לאישה הזאת המגדלת
את ילדיה לבד ולא זיכה את הבעל במבט. הוא גם חשד שהבעיה ודאי
קשורה אליו, לאיש שנועץ בו עכשיו מבט חד מדי.

גברת שחק, הוא פתח, פונה אליה במבט אוהד. בית הספר הלך לפנים
משורת הדין. ב Grandparent Day האחרון גברת סטרלינג איפשרה
לבנכם לספר לכל ילדי הכיתה ולקרוביהם על הסבים שלו. גברת שחק
אישרה שאכן כך היה וחזרה ושיבחה בחיוך את נדיבותה ורגישותה של
גברת סטרלינג להרגשתו המנוכרת של בנה ביום המיוחד הזה. היא
אסירת תודה לגברת סטרלינג על כך שהציעה שהשנה, על אף העדרם של
הסבים, הילד פשוט יספר עליהם. המנהל הודה בענווה על המחמאה
למורה ושאל את גברת שחק אם ידוע לה מה בנה סיפר לכל האורחים של
כיתה ה'. גברת שחק אמרה שבנה שב באותו יום מבית הספר במצב רוח
מרומם במיוחד ושהיא מתארת לעצמה שהוא סיפר על חוויות שהוא חלק
עם הסבים שלו. גברת סטרלינג הרכינה את ראשה. מר שחק התעורר
מרבצו, פנה אליה באנגלית נטולת מבטא זר וביקש לדעת מה קרה
באירוע המיוחד. בקול לא יציב, כשמבטה במנהל היא סיפרה שהילד
סיפר על מעלליו של סבו ב Stern Gangs.
היא אמרה שהילד סיפר לפני ילדים רכים ותמימים ולפני האורחים
המכובדים על כך, שסבו לקח חלק בפיצוץ המשטרה הבריטית בחיפה
ובפיצוץ בתי הזיקוק שם. הוא גם הזכיר פעולות התנקשות שונות
בקצינים בריטים בכירים. הילד סיפר בגאווה שסבו עשה כל מה
שבכוחו כדי שהאימפריה הבריטית תיפול או שלפחות תאבד את המנדאט
שלה בפלסטין. מר שחק, עם ניצנוץ חשוד בעיניו ביקש להבהיר שאביו
לא היה קשור לעניין. נראה היה שהוא מתכוון לנטוש אותה בשדה
הקרב. ללא בושה הוא העביר את הבעיה אל אשתו בציינו שמדובר באבא
שלה ונעץ בה מבט מצפה. נראה היה אפילו שהוא די נהנה מהמצב
המביך.

את הדממה פילחה דפיקה על הדלת. מזכירתו של המנהל הציצה פנימה
ושאלה בקול רך אם היא יכולה להגיש את התה והעוגיות. המנהל
והמורה שתו בהנאה רבה מהנוזל הזהבהב. הם ציפו להסבר. אדון שחק
לא נגע בכוס שלו. נראה היה שגברת שחק מנסה להרוויח זמן וללגום
בלגימות קטנות מהנוזל הרותח. הדבר לא עלה בידה. לבסוף היא
הרימה את ראשה, ובמבט מתעניין שעבר בין המורה למנהל שאלה בקול
מתוק אם הם מעוניינים להפגש עם הוריה כי בחודש הבא הם מגיעים
סוף סוף לביקור.