את המכתב הזה אני כותב אליך, כן את.
אותה אחת שכל כך אהבתי, שאני כל כך אוהב ושאוהב תמיד, לא משנה
מה היא תעשה, אלומת האור היחידה בחיי הכל כך אפורים.
אין לי מילים לתאר את מה שאני חש אלייך, אני כל כך מתגעגע למגע
שלך, לשפתיים שלך, לעיניים המדהימות שלך, לאיך שהיית אומרת
"אני אוהבת אותך" עם חיוך של מבוכה.
אני לא יודע למה אני כותב את זה, אולי בגלל שכל כך התגעגעתי
שאני חושב שאם אני אכתוב את זה את תצאי מהדף ותחבקי אותי ולא
נצטרך שוב להיפרד, למי יודע כמה זמן. יכול להיות שזה גם בגלל
שאני חושב שזאת הדרך היחידה שיש לי כדי להבהיר לך עד כמה אני
אוהב אותך.
למרות כל מה שקרה, תתפלאי, אני עדין אוהב אותך ואין לך מושג
כמה אני מתגעגע, תביני, שום דבר בעולם הזה לא יגרום לי לא
לרצות לדבר איתך.
ועד שנדבר, אם בכלל, אני רוצה שתזכרי את המילים האלה שהייתי
אומר לך מכל הלב...

"אני שלך לנצח, את המלאך שלי"