קלאסיציזם מזויף. עמודים משיש סוג ד'.
פה ושם מתקלף הטיח. חורקת הדלת
מרוב חום ולחות. אבל העיקר שיש
מרפסת לתה של חמש.
בייקון אנד אגס או דייסת שיבולת שועל בבוקר.
"טיים" מלפני שבועיים. ספרים: מה חדש בבייקר
סטריט, מאתיים עשרים ואחת? פעם בחודש לכאן מגיעה
מאנגליה אונייה.
חליפת שלושה חלקים במזג האויר הטרופי.
קריקט בגן. רעייתי שקועה ברומן הטראגי
שהגיע מלונדון. המקומיים למדו לומר: "אקסקיוז מי, פליז!"
זהו קולוניאליזם.
נשלחתי לאי הזה כמושל בשירות של ויקטוריה,
אל החור המרוחק ביותר ממרכז האימפריה.
הרחק מהגשם. מדלקת הפרקים. מהמהפכה התעשייתית.
מהנשפים של הדוכסית.
המשרת השחור מגיש לי בננות וקוקוס.
הגנן מגדל בגן שושנה וקקטוס.
בחמש אני מתיישב לתה היומי
ושוכח את שם האי.
מנהגי המקום עושים לי דייסה במוח.
הם חיים בבקתות עלים / קליפות של קוקוס / גבישים של מלח.
לא יודע. הם שותים מיץ פפאיה. או סתם מיץ לימון.
לועסים מקלות קינמון.
אירופה נרקבת בחפירות. אירופה נחנקת
מגז חרדל. אירופה מכחילה כתינוקת
עם אסטמה קשה. רק אותי שכחו בחור
עם המשרת השחור.
בעשר מכבים את האור. אני שולף מהמזנון קצת ויסקי.
מדליק נר. שותה. מוציא שטר עם תמונה של ויקי
המלכה. ויקי מתה מזמן. אני מתבונן
בפניה - ומאונן.
הערה: בייקר סטריט, 221b - הכתובת בה התגורר שרלוק הולמס. |