|
וצווארי מתעקל על ברכיך
הספסל צורב
עיגולים קפואים
בעורי.
עיני מזילות דמעות חמות
שמקשטות
עיגולים חמים
על מכנסיך.
הירח מחייך
בפנים עגלגלים
מעבר לבניין
אורו משתקף
בטבעת שאתה מסובב
בין אצבעותיך.
מן החלונות נשקף
אור חיוור
ובודד של טלוויזיות.
"למה?"
אני שואלת
את סבא ירח
שניה לפני שהוא נעלם
מאחורי הבניין
ורק אורו הבהיר
נשאר לי כמזכרת. |
|
|
לא יכולים להיות
לבחורה ידידים
בימינו?! חייבים
להכניס באמצע
בולבול, נכון!?
כוסית על |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.