אם היה ספר שהיה יכול להגיד לי איך החיים שלי יצאו בסוף, בטוח
הייתי משנה אותו, הייתי בוחרת להיות הדמות הנערצת, היפה זו
שתמיד מזדהים איתה. זו שהיתה יוצאת כל יום עם בחור אחר כמו
קווין מהסדרה הטלוויזיונית "דריה" , אבל החיים שלי יצאו כמו
החיים של דריה רק שהיא היתה חכמה ואני לא. אני מאוד מזדהה איתה
בגלל שגם לי יש חברה אחת שעליה בחיים לא אוותר - גיין., אבל
שלה אין אח שאני מאוהבת בו, אני מאוהבת פשוט במישהו אחר.
לא מצאתי אותו עדיין אבל אני בטוחה שכשאני אמצא אותו אני
אתבייש מידי מכדי להגיד לו ומכדי להוכיח לעצמי שאולי הוא רוצה
אותי באותה מידה.
אם היה סרט והייתי רואה בו איך החיים יגמרו בטח הייתי משנה את
הסוף ובמקום למות מזקנה מאושרת הייתי מתאבדת ב"קפיצה ירייה"
כמו שאביב גפן אמר שאם לא היה מוות הוא היה עושה את זה. גם לי
כמוהו נמאס מפוליטיקה ומהדור ה"מצויין" שלנו, הוא הגדיר את זה
טוב בשינוי אות אחת בלבד.
אם היה שיר שהייתי בוחרת כשיר שלי הוא בטח היה ללא מילים, משהו
שמזכיר לי קרקס או סתם מוזיקה ילדותית כזאת שאהבתי כשהייתי
קטנה, ולא עוד אחד משירי הדיכאון של נירוונה.
אם היו לי חיים אחרים בסרט אחר עם שיר אחר בטח לא הייתי כותבת
את המילים שלמעלה, המילים שמתחברות לאט לאט לסיפור, לא סיפור
טוב במיוחד אבל הוא עדיין הסיפור שלי.