הקטע הבא נכתב למטרת הקלטה של סקץ' רדיופוני לרדיו במה. מישהו
מכם שמע פעם רדיו במה? בגלל זה לא הקלטנו את זה בסוף.

ע: שמע, ידידי, אמש קרה לי מקרה בל יתואר.
א: ספר, חבר יקר, ספר גם ספר.
ע: אם כן- מעשה שהיה כך היה- פסעתי לי בסמטה אפלולית.
א: פעולה לגיטימית ואף מקובלת לכל הדעות.
ע: אכן, הבהרת זאת נאותה, רעי, וכאמור בעודי פוסע בתום לב וללא
מורא נראה לעין שמעתי זעקה מרה מפלחת את צינת הלילה.
א: ולילה קריר במיוחד היה זה אמש כמדומני.
ע: אכן כן- צונן וערפילי.
א: אפל ומסתורי.
ע: חשוך ותמהוני.
א: אפוף ודמיוני.
ע: הוא שאמרתי.
א: הוסף אם כן והמשך סיפורך.
ע: היכן הפסקתי?
א: זעקה מרה, צינת לילה.
ע: הו, מציל נפשות אתה. תודה מקרב לב.
א: אנא, המשך, חדל, המשך.
ע: אמשיך. ובכן- זעקה מרה נשמעה לפתע, ומתוך האפלה המעוורת
הופיעה בריצה עלמת חן מבועתת, ונחתה בזרועותיי.
א: קוסית?
ע: סליחה?
א: עלמה חיננית?
ע: ודאי, חיננית ומשופעת בשרים.
א: שווה?
ע: סליחה?
א: לבושה במידה מועטת ככל הניתן?
ע: מנבא אתה את המשך הסיפור? אכן חורים נכבדים בקעו בבגדיה,
ותחתוניה הצנועים נראו למרחקים.
א: פשששששש.
ע: בדיוק. ובכן ניגשתי במהירות אל הנערה המבועתת ושאלתי לפשר
בהלתה.
א: מבוהלת היתה והיסטרית עד כדי שמתנשפת הייתה וחזה עולה יורד
היה עולה יורד בקצב מהפנט?
ע: כמדומני.
א: סיטואציה קלאסית. זיינת אותה?
ע: עוד לא, חכה. שאלתי לפשר בהלתה, ומשמאנה להשיב פסקתי כי עלי
ללוות אותה אל ביתי, שם תוכל לרחוץ במים חמים, ולהתלבש בבגדים
נוחים ואף ללגום מעט יין ולהאביס עצמה במיטב השימורים.
א: טוב עשית, אחי הצעיר יהודה. גבר שבגברים הינך.
ע: וכך היה. לאחר שרחצה והתלבשה בבגדים חמים הושבתי אותה אל
מול השולחן והנחתי מולה מטעמים ושיכר משובח.
א: שיכר?
ע: הייניקן.
א: משובח.
ע: כן, ולאחר שבלסה ולגמה לשוכרה הפניתי את תשומת ליבה אל
המיטה הרחבה והמגודלת שבחדרי.
א: מיטה שידעה ימים טובים ללא ספק.
ע: ימים יגידו.
א: לילות כבר אמרו.
ע: למיטב זכרוני לא אמרו, אלא יותר צרחו.
א: כל המרבה הרי זה משובח.
ע: הוא שאמרתי.
א: נהדר. אז זיינת אותה.
ע: עוד לא, חכה. מאחר שהיתה שתויה עד אבדן דעתה ניאותה לפנות
איתי אל חדר המיטות, ולו רק בכדי שתוכל להישכב ולעצום עיניה
הכבדות.
א: ועל זה אמרו חכמינו- יין ישמח לבב אנוש.
ע: והפלא ופלא לבבי נמלא והתרומם.
א: מעלה מעלה מעלה.
ע: ולאחר שנשכבה על גבה ועצמה את העיניים המדוברות, חשבתי שהנה
עומדת לה הזדמנות לתנות אהבים עם נערה שאינה מתנגדת ואף ספק אם
תזכור.
א: דבר שאינו מוסרי, אינו חוקי וספק אם ישנם עונשים שאינם
הולמים לו לאדם המבצע את זממו בשפלות שכזו.
ע: אכן כך.
א: גבר שבגברים הינך, הגדלת לעשות.
ע: אך בקרבי אל גופה את ידי התאוות לפתע החלה ממלמלת.
א: נאנחת?
ע: ממלמלת.
א: גונחת?
ע: ממלמלת. לוחשת.
א: בחושניות?
ע: בעצב.
א: אווו, בעסה!
ע: הוא שחשבתי.
א: ומה עשית? התכווץ הרצון?
ע: התבלה ונבל.
א: התמוטט וקרס.
ע: התקמט ושבק.
א: הוא שאמרתי.
ע: אכן, ובהקשיבי למילמוליה המיוסרים שמעתי כי מבקשת היא מאדם
שאיני מכיר כי יניח לה, משום שאינה המפלצת.
א: סליחה?
ע: כך תמהתי גם אני. אך למען הסר ספק שבה ומילמלה בשנית,
וביקשה מהאדם שאיני מכיר כי יניח לה לנפשה משום שאינה המפלצת.
א: אדם שאינך מכיר?
ע: כן, היא קראה לו "בועז". איני מכיר אדם בשם זה.
א: תמוה הדבר.
ע: מוזר.
א: משונה.
ע: חשוד.
א: ולא ברור.
ע: מעט מפחיד גם.
א: מעורר חרדה.
ע: ואימה.
א: כן, גם אימה.
ע: ועל כן חשבתי להניח לה לנפשה שתישן בשלווה ובבוקר אוכל
לתחקר אותה מעט לכשתקיץ מהזיותיה.
א: לפחות נגעת לה בציצי?
ע: עוד לא, חכה.
א: לא נגעת לה בציצי?
ע: המתן, טרם סיימתי.
א: איזה אפס אתה אלוהים!
ע: הסכת ושמע- כאשר קמתי ופניתי לצאת מהחדר היא ניעורה משנתה.
א: ככה לפתע?
ע: אכן, ולהפתעתי המרובה היא נעמדה על רגליה וקרעה מעליה את
החולצה.
א: יש!
ע: ואז ללא אומר פרמה גם את מכנסיה.
א: יש! יש! יש!
ע: ואז טיפסה על השידה וקפצה ממנה דרך הקיר אל החדר השני.
[פאוזה]
א: סליחה?
ע: כן. ואז שמעתי משם צרחה אדירה ולאחריה צליל ריסוק מחריש
ולכשהצצתי גיליתי שהיא זינקה דרך קיר נוסף ויצאה אל הרחוב.
א: אני חושש שאיני מבין.
ע: הבנתי אף פחות ממך, ונוכחתי הייתי באותו המקום בו אתרע
המקרה!
א: מה אתה אומר? ומה עשית בנידון?
ע: מה יכולתי לעשות? אוננתי בשירותים והלכתי לשחק סנוקר.
א: טוב עשית, אחי. סיפורך אמין ומספק.
ע: כן. ומה אתה מספר?
א: כלום, סתם, החיים בשלהם ואני בשלי.
ע: צלח לך מזלך אמש?
א: כן, שלוש נורווגיות בג'קוזי באיזו וילה ענקית.
ע: וואלה. נשמע סבבה.
א: כן, אתה יודע...