הרגתי עכשיו ג'וק. לקחתי את ה- k300 של סנו שמצאתי בארון שמתחת
לכיור וריססתי עליו את החומר הלבן הזה. ריח חזק של מוות עמד
באוויר והג'וק החום נשכב על גבו ורגליו זזו בתנועות שחיה
איטיות, כמו מבקשות לשחות החוצה מתוך שלולית הרעל שנחת לתוכה.
הוא לא מת ישר. לקח לו קצת זמן, אבל אני המשכתי ללחוץ על
הכפתור הקטן עד שראיתי שכל התזוזות נפסקו. גם אחרי עוד המשכתי.
דווקא, כדי שיסבול. למה הוא בא ומזהם לי את הבית? ועוד כשאני
לבד, באמצע הלילה וכל מה שאני רוצה זה רק לישון ואתה לא נמצא
עכשיו לידי ובעצם לא נמצא לידי יותר אף פעם. תמיד נטשת אותי
דווקא ברגעים שהייתי זקוקה לך הכי הרבה. ואתה הרי יודע עד כמה
אני מפחדת מכאלה דברים, מכל דבר כמעט. אני ילדה קטנה, אתה אמרת
לי את זה בעצמך אפילו. קטנה וקומפקטית.
אני ישנה עכשיו על הספה הרכה בסלון, עם רגליים מקופלות אל הבטן
ושמיכה מתוחה חזק חזק על הגוף בלי חריצים מסביב, שלא תהיה להם
דרך להיכנס פנימה. אני לוקחת שאיפה עמוקה, כמו שלימדת אותי פעם
לקחת מהסיגריה, וצוללת בעיניים עצומות עמוק לתוך השמיכה
הוורודה, בורחת מכל החרקים הקטנים האלה שרק מחפשים דרך להגעיל
אותי. אם היית כאן בטח היית מלטף לי את השיער ומרים מעליי את
השמיכה, מדליק את האור שבחדר ונשכב לידי על המיטה, מחבק אותי
כל הלילה, שומר עליי מהכל הג'וקים האלה שבטח מסתובבים שם
עכשיו, בדיוק כמו שהבטחת לי שתשמור עליי מכל האנשים הרעים האלה
שכל הזמן מנסים לגרום לי לסבול. היינו שוכבים בשקט, אולי היית
אפילו מוכן להקשיב איתי בדממה לאחד מהאלבומים של נטאשה, ואני
הייתי מספרת לך איך פעם עשיתי עבודה בשל"ח על ג'וקים ואיך בכלל
קוראים להם תיקנים ושהמילה ג'וק באה במקור מרוסית. ואז היינו
צוחקים לעצמנו והיית מתחיל עם הקללות ברוסית שלך. ואז היית
שותק ומסתכל לי עמוק לתוך העיניים ואומר לי שאתה אוהב אותי,
קודם בשפה הכל כך זרה ואחר כך בשפה הכל כך מוכרת. והייתי
מחייכת ושוכחת לגמרי מכל הדברים החומים האלה עם הכנפיים
שנולדים בתוך תיקים וקרוב לוודאי שמפוזרים לי עכשיו בתוך
הקירות של הבית.
אני מתעוררת עכשיו אחרי 3 שעות שבקושי ישנתי והשמיכה משוכה
מעליי. מרחוק אני מסוגלת לראות כתם כהה מתרוצץ מתחת למזנון.
הבטחת לי פעם שתהרוג בשבילי את כל האנשים הרעים, ועכשיו אני
רצה כאן בבית עם כפכפים שגדולים עליי בשלוש מידות לפחות ורודפת
אחרי תיקן אמריקני מצוי וכל מה שאני חושבת עליו הוא שחבל שאתה
לא כאן בשביל שאהיה שוב שלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.