Submerging our tears of harmony
Yieldingly shaking and resonating
Fusillading flames of indifference
Obtruding pandemonium falls inward
Abysmally shrouding guileless lives
A conflagration of wretched spirits
Ominously disengaging from the core
This pernicious pestilence of apathy
Puissantly damning our cordial wake
Malevolently obscuring our senses
Calling forth enduring obliteration
As a dying inconsequential silhouette
I can only grieve and sigh in vain
As a mere scion of this nothingness
I can but dream and be swept away
Immemorial eras of artless verity
Archaic aeons of true benevolence
I miss something I cannot explain
This eerie-fantastical anachronism
Deplorably being lifeless within
Enables no contingent deliverance
As a desolate earth gleams fierily
In destruction's eyes of judgement
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|