New Stage - Go To Main Page

שניר סבון
/
סופר עורבים בגן עדן

סופר עורבים בגן עדן,
מרחם על אדם וחווה.
שמות המוזמנים חקוקים בחומות האבן,
חומות אין סופיות של שממה.

אמרו לי פעם שבגן עדן אין עורבים,
ושאנשים פשוט לא מבינים שזה לא הגיוני.
כי כל העורבים הם שחורים,
ולא יכניסו דברים שחורים לגן עדן, גם אם אני אבקש.

זה מסביר למה אין קוקה קולה בגן עדן,
ולמה למלאכים אין צללים.
חבל, כי היו לי דווקא נעליים שחורות שנורא אהבתי ו...
רק רגע, אתם בטוחים?

לא, כי אם אתם בטוחים,
אז זה אומר שלא באמת ספרתי עורבים.
אז מי לעזאזל היצורים עם הכנפיים השחורות?
איזה גבריאל אחד לחש לי, שאלה הזיכרונות של המתים.
כדי שלא יאבדו את הראש ויקפצו למטה...

הכל עליז פה בגן עדן ואצלי הכל עדיין עצוב
עכשיו אני מבין איך המתים לא מתגעגעים לחיים, כאן למעלה.
אני רק לא מבין, למה אני מתגעגע?! מתגעגע שבא לי למות.
אבל אל מי?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/8/03 13:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שניר סבון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה