|
חתיכות קטנות של עצמי
משייטות באינסוף
פעימות ליבי
כפעימות המונה
קצובות ובעלות יעוד נעלה
עוד אשלם ביוקר על כל טעות שאעשה
ואני עוד זוכר
את השתקפות השמש בעינייך הטהורות
ספק שמחות ספק רומזות על העתיד לבוא
ואולי
השלווה האינסופית היא בעצם השלמה
מעין הסכמה שבשתיקה
ידיעה ללא ידיעה
כי הכוכבים, הם הם התחנה הבאה |
|
|
הסתכל על הגבר
במכונית שלצידך.
הוא נראה בטוח
בעצמו. איש לא
יכול לנחש שהוא
סובל מבעיות,
נכון? גם אתה
יכול להיות כזה.
אם תחייג
לקליניקה און
אחת שמונה מאות
שמונה שמונה
שמונה תשע תשע
תשע קליניקה
און
הסתכל על הגבר
שעל האופנוע
משמאלך, הוא
נראה בטוח
בעצמו, נראה גבר
מלא עזוז וסקס
אפיל. אתה יודע
שלעולם לא תגיע
לקרסוליו. זהו
בועז רימר.
גחלילית מפרגנת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.