ישבתי לי לבד בבית כשדוד רחמים בא לבקר. ישבנו דוד רחמים ואני
לבד ודיברנו. לא דיברנו הרבה זמן כשלחדר נכנס בלי לדפוק בדלת
החבר הכי טוב של רחמים- עצב. אז ישבנו רחמים עצב ואני לבד
בבית. ישבנו ודיברנו. ואז באו 2 מהנכדות של עצב- דמעות.
והתיישבו איתנו ואז הצטרפו עוד 2 ועוד 2... והשתיים הראשונות
שהיו איתנו הלכו... הן רק קפצו לבקר הן ענו. ואחרי שבאה כל
הלהקה של הנכדות הגיעה הבת דודה שלי, הבת של רחמים- הקנאה...
וריכלנו כולנו יחד על אחרים וכמה שטוב להם ואיך זה הגיוני.
ולחגיגה שלנו הצטרפה גם החברה הכי טובה של קנאה- שנאה. וישבנו
והמשכנו לדבר, ככה הרבה זמן. ואז קפצתי לסופר למלא את המקרר
שכולם ניקו... למחרת באו אלי הקילוגרמים העודפים.