בְּשָׁעָה שֶׁכָּזוֹ הָיִינוּ יוֹשְׁבִים
אֶל הַשֻּׁלְחָן בַּמִּרְפֶּסֶת הַיְּשָׁנָה
אַבָּא הָיָה הוֹלֵךְ לְהָכִין אֶת הַקָּפֶה
וְאִמָּא הָיְתָה מְבִיאָה עוּגִיּוֹת שֶׁעָש-ְתָה
מְיֻחָדוֹת כָּאֵלּוּ
עִם מִלּוּי שֶׁל אַהֲבָה
וְהָרוּחוֹת הַקְּלִּילוֹת הָיוּ מְנַשְּׁבוֹת שַׁלְוָה
אוֹמְרוֹת שֶׁכָּךְ זֶה הָיָה מֵעוֹלָם
וְכָךְ גַּם תָּמִיד יִשָּׁאֵר
לִפְעָמִים הָיָה גַּם אוֹרֵחַ אִתָּנוּ
וְהָיִינוּ אוֹמְרִים כַּמָּה מִלִּים שֶׁל סְתָם
כִּי הָיָה טוֹב לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.
וְהַשֶּׁמֶשׁ הַטּוֹבָה מָסְרָה דְּרִישַׁת שָׁלוֹם רַכָּה
לִפְנֵי שֶׁתֵּלֵךְ לָנוּחַ מֵעֵבֶר לַצְּלָלִים
שׁוֹתֶקֶת בִּצְבָעִים שֶׁל קַרְנַיִם אַחֲרוֹנוֹת
יָפָה הָיְתָה לָהּ הַשְּׁתִיקָה
כְּשֶׁאוֹר סָגֹל אַחֲרוֹן מֵצִיף אוֹתָה.
אָז עוֹד לֹא יָדַעְנוּ
שֶׁזּוֹ אָכֵן שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם
וַאֲנַחְנוּ צְלָלֶיהָ.