הוא ליטף אותה היכן
שמטה משם נבנית
זקיפותה, ברום צווארה,
(הו! ניחוחה כניחוח יין לבן)
או מתי שזכו זרמי קץ אוגוסט
להפתיעה בנימי חשמל -

זרמי הנץ ירח נולד
שטרם הספיקו מבצרי גבעות
להטביעו באופק תאב ועצל -

שכמו נורו אל צווארה
שלוחי רסן בלי דעת
מתוך האגם ודרך העשב הרך
ששימש אותה עת שטיח עדוי טל
למען יוכל כלב שוטה ושחור
ליילל קינת ליל אפר:
קרוב עד מאד למקום בו ישבו שניהם
עת היא התלטפה בכף ידו הרכה,
הרכה ככל כף אוהב,
בצלע העשב אשר לאגם.

כוכב תלוי אז ניתק
ממלאכת המחשבת, כי נפל,
כי לא יכל עוד להזכיר אך דבר
ולו לשואל אחד תמה.

והיה אם יתהה התמה כיצד
יצויר מחזה שכזה,
באיזה מכחול יימשך, ייתכן ויהיה
בי די כדי לענות -

כאריג שקוף דק משתמדוד עין,
התלוי בשמי בדולח שחור
(הו! כבדותם ככבדות יין שחור)
או כקור עכביש עדין מכדי מגע
הנטווה באמנות יתר
אשר אור יכהו בוהק לאורכו
במהירות המשולה למהירות האור, מבליח,
כך ייראה כוכב זה הנופל
מרקיע לרקיע עד שנסתר מעין,
עולז זוהר לנעורים
זריז דיו חומק מאלו שהכל ראו כבר.

פתע שפתייך שוחקות ומניעות רחב את לחייך
תנועה גדולה עגולה אדמומית ורק נותרה נשימתך:
לא תמיד אתה חייב להיות רציני, והתגלגלת קצת;
ואיך קיבלתי חכמתך זו הנדירה
בקלות ראש.