עוד גבר נכנס לחיים. והנה שוב יש ניצוץ בעיניים של אמא. כל כך
רוצה לראות אותה שוב מאושרת.
אבל היא כבר הפסיקה להאמין. עוד גבר, כמו כל השאר. יצאו קצת,
יעמידו קצת פנים, ובסוף יפרדו.
אמא, זה כבר שלוש שנים ככה. למה את חושבת כל פעם שהפעם זה יהיה
אחרת? האופטימיות שלך גובלת בנאיביות. אבל זה בסדר, תמשיכי
להאמין אם זה מה שעושה לך טוב.
היא תמשיך במשחק. כבר שלוש שנים היא משחקת, אז עוד קצת, בשביל
אמא. היא תסבול בשקט ותמשיך בהצגה. שוב תצא עם הגבר, שוב תראה
סימני חיים, ושוב יפרדו בסוף.
אמא, אולי כבר תשלימי עם המציאות. הבת שלך לא מסוגלת לאהוב אף
אחד אחר. היא רוצה להפסיק לשחק. להיות אמיתית. אבל היא לא
יכולה.
היא חייבת להמשיך במשחק הזה שנקרא חיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.