אליוט חותך לעצמו חליל.
קטפנו בבוקר.

בבוקר לא הלכנו שוב לכלא. החלטנו לברוח קצת, להסתתר מאחורי
החומות.
ישבנו שם קצת הרבה זמן והשומרים שנובחים וגם נושכים עשו את
סריקת הבוקר שלהם, לבדוק שאף אחד מהאסירים לא כותב שירים על
החומות מתחת לחלון של המשרד של השומר שאחראי על כל מיני מספרים
ואותיות שלא מתחברות לאף אחד חוץ ממנו.
פעם תפסו את אסיר מספר 50423, כותב שירים על החומות, מאחורי
המקום שבו כולם מסתתרים כשהם מעשנים סיגריות. הם תפסו אותו
בידיים והכלבים התחילו לנבוח. הם הראו לכל שאר האסירים מה קורה
לאסיר שנתפס,ושחררו עליו את הכלבים.
הכלבים נשכו אותו בכל מקום עד שהחולצה שלו הייתה מלאה בדם.
אז אחד השומרים שרק והכלבים עברו לדום.
גם הם אסירים...
אחרי שישבנו שם קצת הרבה זמן ועישנו קצת הרבה סיגריות, אליוט
החליט שנלך לוואדי. הוא אמר שאחרי שירד גשם כל הוואדי מוצף
במים וזה מאוד יפה לראות.
אליוט קטף בוואדי גבעולים של חלילים.
אליוט חותך לעצמו חליל.
הוא הוציא את הסכין היפה שלו זאת שאיתה הוא חותך לפעמים את
הידיים, ועשה חורים מושלמים לאורך הגבעול.
הוא נושף פנימה והחליל משמיע קולות של רוח.
אליוט מספר שכשהוא היה קטן הוא היה מקשיב לרוח,והיה נרדם.
אליוט מספר לי המון סיפורים.
הוא מספר לי על דובים ולויתנים שבסכנת הכחדה. ועל זה שהשמיים
בעצם לא קיימם.
הוא מספר גם על פיות וגמדים, ועל הרוח.
ועל הידיים החזקות של אבא שלו, ועל זה שאמא שלו עוצמת עיניים
חזק.
אליוט מספר הרבה סיפורים...

אליוט לימד אותי לנגן בחליל שלו, וגם אני ניגנתי כמו רוח.
אני אוהבת רוח גם אליוט אוהב אותה.
הוא אומר שכשהרוח נושבת חזק מולו הוא יכול לעוף. הוא פורש את
הכנפיים לצדדים והרוח מלטפת את הנוצות האפורות והשבורות שלו.
מלטפת את הראש המגולח שלו. מלטפת את הרגליים הפצועות שלו ואת
העניים החומות שלו.

אני החלומות של אליוט.
אני הרגליים הכבולות שלו.
אני הרצון של אליוט לברוח.
אני כל מה שאהב.

צהריים.
עכשיו אולי נרגיש יותר טוב.
אין עכשיו כלא.
תהום.