בתיה אבן-צור / בוואדי מול הים |
ישבנו בוואדי מול ים שניים,
בדממה אין סופית
בשקט שלנו
בנגיעות הרכות
בראשוניות שלנו,המגששת
רוצה וחוששת
היינו לבד בים ירוק
הירח ריצד מהצד
גחלילית עופפה לה בלאט
והריח שלי התערבב בשלך
ובאותו רגע לא ידעתי דבר
מלבדך
זה היה ערב קסום.
אבל נתתי לך לעוף...
כי ציפורים כמוך מתות בשבי
גם אם הן בעצם
ח ו פ ש י ו ת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|