בוודאי שאם אזמין,
אותך- אתה תכנס.
ברצון תכנס.
בשמחה.
תפשוט חלקות אינזימים
ותחבר מולקולות עדינות והיסטריות
ביחד איתי.
אני
גוף? נשמה? אישה?
נחרדתי, בכלל לא רציתי לגלות.
אתה לא יכול להיכנס לי לגוף ואחר כך להתעלם
אתה חייב לשאת בתוצאות של מה שזה אומר
אני נפגעת מהר.

את שרטוטי החול העדינים שלי
שבניתי על הסדינים הפרועים ביותר שבחלומותיך
תפרע מישהי, אולי אישתך
אולי הבת שלך, אולי הכלבה
תאים של אנושיות שכלל לא נוצרו
תאות
בלשון נקבה, ליתר דיוק.
אתה לא יכול להופיע לי בערב כהה אחד
ולבשר על בוא התום
בחיוך שטני ובשיניים נוגסות
אתה פשוט לא יכול
אפילו,
אולי אפילו אוכל לסנן ככה מתחת ללשון
שאתה די מעורר רחמים בסלידה שלך לחופש
ואולי גם בכמויות האלכוהול שזורמות לך בדם.

בוא תכנס, אתה מוזמן
אליי, לך תמיד יש מקום
אפתח לך את הספה בחדר האורחים
רק בבקשה תישאר שם, אל תכנס אצלי
אתה מתחיל להירקב ולצבור קמטים
אני לא רואה דרך בה נוכל לגשר, או אולי לגהץ אותך.
תחפור בתוכי, בראשי, בשפתיי, בלשוני, בגופי, בגפי
תותיר אותי אחר כך על המיטה
תכסה אותי בשמיכה
תישק לי על המצח, תעביר ליטוף קל בשערי
ותעזוב.
רק הפעם בבקשה ממך, אל תשכח לכבות את האור

זה עולה לי ביוקר.