[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חוה קליימן
/
החלטות

פעם היה כאן משהו ארוך ומייגע
על ילדה קטנה שהייתה צריכה להחליט בין דגנים לכריך
ונדרסה בגלל זה
זה היה טיפשי ומיותר....
אז החלטתי לשנות את זה


החלטות...
אנחנו עושים אותם כל יום,
לא מייחסים לכולם אותה חשיבות
מצד אחד לכל סדרה, או סרט, שמדברים על חזרה בזמן
(באיזה פרק נוראי או משהו כזה)
מזכירים - כמה חשוב לא לגעת בכלום,
לא לשנות שום דבר,
כי כל דבר קטן, יכול לשנות את העתיד מקצה לקצה
אם בן-אדם יתקע בכורסא בזוית, שהיא לא נכונה, ויפתח את ראשו,
הכל הרי יכול לקרות

בחיים החברתיים שלנו, אנחנו שוקלים ראש הרבה יותר
אם אנחנו מכירים מישהו, ויודעים את הנקודות החלשות שלו
ניזהר לא לפגוע בהן שחלילה לא יעלב

ניצבתי בחיי כמו הרבה אחרים בהחלטות כאלה ואחרות
חלקן התחרטתי על שבחרתי
וחלקן הייתי שמחה עם לא היו ניצבות בפני כלל
ויש תמיד את האלו שיגידו....
"אתה חייב להחליט מה יותר חשוב"
(יותר נכון יש את המשפחה שלי)
אז תמיד אמרו אין לך סדר עדיפויות
ותמיד אמרו לא אכפת לך מעצמך ורק את נפגעת בסוף
נו אז מה?
אם לי לא אכפת מהלימודים שלי, או מכל דבר אחר
(לסדר, לעשות, להראות, או בסיכום האידאל לבת רומניה)
למה מציקים לי?
אז יגידו כי את רומניה....

והיום אחרי שהלימודים שלי, לא לימודים
אני לא מרגישה עם זה רע.....
אני לא רוצה לעשות השלמות
אבל אין לי כוח.....

חיי חברה....
הייתי פעם שופעת חברה ואנשים סביבי
היום אני בוחרת מאוד בקפידה אנשים שאני אפילו מדברת איתם
נחמדה לכולם, אפילו לאלה שאני לא אוהבת ולא אכפת לי מהם...
אבל מאוד קשה לי לדבר עם אנשים
כי פגעו ומעלו באמוני רבות
בחרתי, גם פה
להיות הזאת שתעשה מה שבא לה
לא מבינים אותי, גם לא מנסים להבין....
אבל החלטתי ...
אני צריכה לחיות עם ההחלטה

אנשים מהמין השני...
פגעו בי וגם פגעתי
אני מפחדת מידי מקשר
זה היה לי חרא מידי ברמות של אי אפשר להסביר
אולי זה היה יותר מידי זמן
אולי כי כבר אני לא הבנתי למה
ונשבר לי הלב
עד היום לא הצלחתי לאסוף את השברים
החלטתי להגיד לו הכל
הוא גם החליט
אתם כבר מבינים איפה זה נגמר

ההחלטות שלי....
הן לפעמים באות בשיא הספונטניות ולפעמים לא באות אף פעם
מעין התחמקות תמידית שכזו
רק לא להפגע שוב.....
אולי אני אדע פעם להחליט
בנתיים....
אני אשאר עם מה שאני...

הנה דיאלוג מוצלח להמחשה:
"אף אחד לא מבין אותך"
אני: לא חיפשתי שיבינו
"את מוזרה"
אני: "כל אחד והקנה מידה שלו"
"למי אכפת בכלל"
אני: "לא לך לפחות"
"צודקת"
אני: "טוב שיהיה לך יום טוב"
ממשיך להציק לי ולהטריד
מסכמת ב...
"שיהיו לך חיים טובים"
והוא עונה תודה

אני שמחה ושלמה עם עצמי
לא ביקשתי שלאף אחד יהיה אכפת
בטח שלא לאותו הנ"ל
החלטה שלי זה להיות שמחה
ולא אכפת לי יותר מכל השאר...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המוסריות איבדה
את החשק שלה
לפרוש כנפיים
והוא רק רוצה
שתחזור אליו
והיא רק רוצה
שיירד לה...


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/8/03 12:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חוה קליימן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה