סתם ימים אפורים עוברים עלינו,
ימים שלא משאירים מקום לנשום אויר,
שמבטאים תסכול ואי מיצוי של החיים.
הימים האלה עוברים בחום מהביל,
חום של מיזוג אוויר הספון בביתו,
שלא משאיר קור לשאר האנשים.
החום הזה משאיר טעם רע בפה,
טעם של אכזבה
ואין טעם מר מזה.
אנשים שקמו והמציאו את מושג האנוכיות,
הופכים ימים אפורים לימים כבדים.
למרות זאת, אנחנו זורמים עם החיים,
הופכים אותם לנחל של בדידות, אהבה, אכזבה וקשר.
כשכולנו קשורים באותו נים דק של משהו שמחבר אותנו זה לזה,
מהדק בסיכות את הכאב ומעלים אותו לאט לאט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.