אדם נגד מכונה, או אולי נכון יותר- יוצר נגד יצירתו. נושא עתיק יותר
מפרנקנשטיין, מאגדת הגולם, מפיגמליון, מסיפור הבריאה, כן אפילו עתיק יותר
מהתקופה שבה יכולת להאמין שבריון מגודל עם משקפי שמש ומבטא אוסטרי כבד יכול
להיות רובוט. ועוד רובוט שתוכנן על ידי מחשב. להסתננות.
ובכל זאת לשליחות קטלנית 2 הייתה השפעה עצומה עליי. קודם כל זה אחד הסרטים
הייחידים שהכותרת שלהם בעיברית מוצלחת יותר מהכותרת באנגלית (TERMINATOR).
ויעידו על כך מאות סרטים שעוטים את "הקטלנית" על ראשם כאות קלון וסימן להרבה
פיצוצים.

הדמות הנשית המפוצלת מאפשרת לי שני דברים, בתור יוצר.
בריחה מהצורך הכפייתי שלי בשלמות סימטרית. והתענגות על יופי שייצרתי לבדי. האם
לצרוח הוא חי? או שזה מספיק?