|
שעות הבוקר המוקדמות
מוצאות אותי ברכב החברה הגדול של אבי,
כשהאור החיוור התכלכל
מציף חלקת חצץ גס
שמשמשת מגרש חנייה
לתחנת רכבת "בדרך לצבא".
בידיי כוס נייר חד פעמית
עם קורנפלקס וחלב,
כפית כסופה אחת
שלקחתי ממגירת הסכו"ם
המסודרת
של אימי,
ווודאי לעולם לא אחזיר,
מנצנצת בידי
ואני שלך.
26/6/03
שחר. |
|
|
אשתי אופה לי
בכל בוקר במה
חדשה.
אשת חיל מי
ימצא?
לא, באמת, איפה
מוצאים? מזל
שאין לי שיניים,
אחרת גם אותן
הייתי שובר
בלעיסה.
אפרוח ורוד,
נשוי באושר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.