נולה אדאמס / לא מתרחקת, בורחת |
ואת מישירה מבט בעיניים נוצצות
מבקשת לקנות לך תמימות אדומה
אולי עוד תמצאי לך חיוך אמיתי.
מלטפת קילופים ממך,
כיסופים למגע, לחום גוף לעזרה.
את צועקת רק שאף אחד לא מקשיב...
הדמעות נכבות לך בעור,
ואת נושמת עמוק
כמנסה למלא את הריקנות שלך,
באוויר.
לאבא שלי, תודה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|