פנטזיה ילדותית,של זמן שהיה וחלף.של זמן המוקפא בתמונות
באלבום,
שלעתים, עצם התעוד של נעורים שהיו, אכזרי מאד.  

אי נבדל, בים דממה.
רק אתה עם עצמך.
שלווה טהורה,
נקיון שמיימי.
אל תבואו לכאן עימי.

שקיעת ההרס והשחור,
אל תביט אל מאחור.
סוסים פראים,
כה אצילים,
דהירה טרופה אל אהבה.

הכל זהב, טורקיז, ירוק,
פה תוכל לפרוע חוק.
בפעם הראשונה
מצאת את השקט,
הגעת אל מי המנוחות.
להחליק אל תוך הילד
של השנים האבודות.

שתי הערות:
1. בית שני, שורה ראשונה: "והשחור" - ש' בשווא.
2. כנ"ל, שורה שנייה: ה-"אל" השני הוא בסימן הניקוד סגול
(במשמעות של ל-מקום כלשהו).